מילון המונחים

סימון חנייה על אבני השפה: אדום-לבן — עצירה וחנייה אסורות; כחול-לבן — חנייה מוסדרת בתשלום/הסדר; אדום-צהוב — תחנת אוטובוס או מקום עצירה לרכב ציבורי.

אזור שבו הולכי הרגל רשאים להשתמש בכל רוחב הדרך והרכב נוסע לאט במיוחד תוך מתן זכות קדימה להולכי רגל.

שטח מוגבה או מסומן בכביש שנועד להסדיר תנועה ולהגן על הולכי רגל. אסור לעלות עליו, לחצות אותו או לחנות עליו.

ברז מים לכיבוי שריפות שמוצב על המדרכה. אסור להעמיד רכב בתחום 2 מטרים ממנו, כדי שיישאר נגיש לכבאים בכל רגע.

כל מקום שלציבור יש זכות לעבור בו — כביש, רחוב, סמטה, כיכר, גשר ואפילו שטח פתוח. חוקי התנועה חלים בכל "דרך", לא רק על כביש סלול.

דרך שסומנה בתמרור "דרך מהירה": הכניסה מותרת רק לרכב מנועי שמסוגל ומורשה לנסוע לפחות 55 קמ"ש. אסורה להולכי רגל, אופניים, טרקטורים ועגלות. מהירות מרבית לרכב פרטי: 110 קמ"ש (או כמסומן).

דרך בתחום שיפוט עירוני שבכניסה אליו הוצב תמרור "תחום דרך עירונית". המהירות המרבית בה — 50 קמ"ש, אלא אם תמרור קובע אחרת.

כל דרך מחוץ לתחום העירוני. מהירות מרבית לרכב פרטי: 80 קמ"ש, ו-90 קמ"ש בדרך שיש בה שטח הפרדה בנוי — אלא אם תמרור קובע אחרת.

בירידה ארוכה או תלולה משלבים הילוך נמוך ומנצלים את בלימת המנוע. בלימה ממושכת בדוושה מחממת את הבלמים עד כדי איבוד יעילותם ("עייפות בלמים").

החלק של הדרך שמיועד לנסיעת כלי רכב. המדרכה והשול אינם חלק מהכביש.

כביש שהתנועה בו זורמת בשני הכיוונים. נצמדים לימין, ועקיפה מחייבת ודאות מוחלטת שהנתיב הנגדי פנוי לכל אורך העקיפה.

כביש שהתנועה בו מותרת בכיוון אחד בלבד. בכביש חד-סטרי מותר בדרך כלל לעקוף גם משמאל וגם מימין, ופנייה שמאלה מתבצעת מהנתיב השמאלי ביותר.

צומת שבמרכזו אי תנועה עגול והתנועה נעה סביבו נגד כיוון השעון. הנכנס לכיכר נותן זכות קדימה לרכב שכבר נמצא בתוכה.

רחוב שיועד להולכי רגל בלבד ומסומן בתמרור. כניסת רכב אסורה, אלא ברשות מיוחדת (למשל רכב שירות בשעות שנקבעו).

חלק הדרך שלצד הכביש, המיועד להולכי רגל. אסור לנהוג עליה, ועצירה או חנייה עליה מותרת רק היכן שהוסדר הדבר במפורש.

מפגש דרכים במפלסים שונים, עם נתיבי כניסה ויציאה. בנתיב האצה מגבירים מהירות ומשתלבים בתנועה; היוצאים מהדרך מאטים רק בתוך נתיב ההאטה.

קטע דרך מקורה. מדליקים אורות לפני הכניסה, שומרים רווח גדול מהרכב שלפנים, ואסור לעקוף, לעצור או להסתובב בתוכה אלא בחירום.

קטע כביש המסומן לחציית הולכי רגל. חובה לאפשר להולך רגל שנמצא במעבר או מתכוון לחצות — להשלים את החצייה בבטחה, ואסור לעקוף רכב שעצר לפניו.

מקום שבו דרך חוצה מסילת רכבת במפלס אחד. מאטים, מוודאים שהמסילה פנויה ושיש מקום להשלים את החצייה ברצף — ולעולם לא עוצרים על המסילה.

שטח שמפריד בין שני כיווני נסיעה (או מסלולים) — בנוי, צבוע או מגונן. אסור לחצות אותה או לפנות מעליה אלא במקום המיועד לכך.

רצועת כביש ברוחב מספיק לטור אחד של כלי רכב. הכלל: נוסעים בנתיב הימני, והנתיבים השמאליים משמשים בעיקר לעקיפה ולפנייה שמאלה.

נתיב שסומן בתמרור לתחבורה ציבורית (אוטובוסים, מוניות ולעיתים רכבים נוספים המפורטים בתמרור). לרכב פרטי אסור לנסוע בו, אלא אם התמרור מתיר.

גם בעומס אסור לחסום צומת או מעבר חצייה: נכנסים אליהם רק אם אפשר לפנות אותם. שומרים רווח שמאפשר תמרון גם בזחילה.

קטע דרך מתעקל. מאטים לפני הכניסה לעקומה — לא בתוכה: בלימה בתוך עקומה עלולה לגרום לסחרור. יוצאים ממנה בהאצה מתונה.

המקום שבו כבישים נפגשים או מצטלבים. אסור להיכנס לצומת אם אין אפשרות לחצות ולפנות אותו — גם כשהרמזור ירוק.

סימון על פני הכביש: קו רצוף אוסר לחצות או לנסוע משמאלו; קו מרוסק (קטעים) מתיר מעבר בזהירות. קו רצוף לצד מרוסק — הולכים לפי הקו הקרוב לרכבך.

קו רוחב לבן שמסומן לפני צומת, רמזור או תמרור עצור — בו נעצר הרכב. אם אין קו, עוצרים לפני מעבר החצייה או שפת הכביש החוצה.

דרך או חלק ממנה שיועדו בתמרור לאופניים בלבד. אסור לרכב מנועי לנסוע או לחנות בו, ולהולכי רגל אסור ללכת בו כשיש מדרכה לצידו.

המרחק והזווית שהנהג מסוגל לראות בהם את הדרך. עקומה, גבעה, רכב חונה או מזג אוויר מגבילים את שדה הראייה — ומחייבים האטה.

הרצועה שבצד הכביש, מחוץ לשפת הכביש. אינה מיועדת לנסיעה רגילה — עוצרים בה בשעת חירום, וחוזרים ממנה לכביש בזהירות ובאיתות.

בתחום תחנת אוטובוס המסומנת אסור לעצור ולחנות (מלבד האוטובוס עצמו). אוטובוס שיוצא מהתחנה בדרך עירונית — חובה לאפשר לו להשתלב.

רכב להסעת נוסעים רבים (רישיון D ודרגותיו). אוטובוס זעיר — עד 16 נוסעים; אוטובוס מפרקי — שני חלקים המחוברים במפרק גמיש. לנהג ולרכב דרישות בטיחות וציוד ייעודיות.

רכב מנועי דו-גלגלי. דרגות רישיון A מדורגות לפי הספק. חובה: קסדה רכוסה לרוכב ולנוסע, אורות דולקים תמיד, ואסור להסיע נוסע מתחת לגיל 8.

מותרים מגיל 16, במהירות מוגבלת (עד 25 קמ"ש) והספק מוגבל. הרכיבה בשביל אופניים או בכביש — לא על המדרכה. קסדה חובה לפי הגיל והדרך.

רכב פרטי (B): תיאוריה מגיל 15.5, נהיגה מעשית מ-16.5, טסט ורישיון מגיל 16 ו-9 חודשים. אופנוע קל (A2) ורכב עד B: 16–17; טרקטור (1): 16; משא כבד ואוטובוס: 18–21 לפי הדרגה.

גרירת נגרר מחייבת היתר ברישיון (מעל המשקלים שנקבעו), חיבור תקני, ומגבילה את המהירות המותרת. רכב שגורר רכב תקול — במגבלות מחמירות עוד יותר.

הסעת נוסעים תמורת תשלום מותרת רק ברכב שיועד ורושה לכך (מונית, אוטובוס) ולנהג עם רישיון מתאים.

רישום שינוי הבעלות ברכב ברשות הרישוי הוא באחריות המוכר והקונה כאחד. עד הרישום — הבעלות הרשומה קובעת לעניין אחריות ודוחות.

כניסה לזרם התנועה — מיציאת חנייה, משול, מתחנה. המשתלב נותן זכות קדימה לתנועה שכבר בדרך, מאותת ומצטרף רק כשזה בטוח.

הזכות של עובר דרך אחר להמשיך בנסיעתו לפניך. "לתת זכות קדימה" = לאפשר לו לעבור בלי להפריע, גם בעצירה מלאה אם צריך. זכות קדימה נותנים — לא לוקחים בכוח.

נהג מעורב בתאונה חייב לעצור מיד. בתאונה עם נפגעים: להגיש עזרה, להזעיק כוחות הצלה (100/101), לא להזיז את הרכב ולמסור פרטים. עזיבת מקום התאונה עם נפגעים ("פגע וברח") — פשע חמור.

כל נהג שעובר במקום תאונה עם נפגעים חייב לעצור ולהגיש עזרה כפי יכולתו — להזעיק עזרה, לאבטח את הזירה — אלא אם כבר ניתן הסיוע הנדרש.

אסור לאחוז או להשתמש בטלפון ביד בזמן נהיגה — שיחה רק בדיבורית. כתיבה או קריאת הודעות אסורה לחלוטין ומסיטה את העיניים מהכביש למרחק עצום.

רכב עבודה חקלאי איטי. רישיון דרגה 1. אסור בדרך מהירה, וחלות עליו חובות רכב איטי — כולל עצירה לפני מפגש מסילת ברזל.

ברירת המחדל לרכב פרטי: 50 קמ"ש בדרך עירונית, 80 בדרך שאינה עירונית, 90 בדרך עם מפרדה בנויה, 110 בדרך מהירה — אלא אם תמרור קובע אחרת. לרכב כבד ולרכב עם נגרר — מהירויות נמוכות יותר.

החובה הבסיסית: לנהוג במהירות שמתחשבת בכל הנסיבות — תנועה, ראות, מזג אוויר, מצב הדרך והרכב — ושמאפשרת עצירה בטוחה בכל רגע. אפשר לעבור עבירה גם מתחת למהירות המרבית.

רכב ציבורי להסעת נוסעים בשכר על פי מונה או מחירון. "נסיעה מיוחדת" — הסעה שהמונית כולה מושכרת לנוסע; "נסיעת שירות" — בקו קבוע במחיר לנוסע.

נהג ותיק שיושב ליד נוהג חדש צעיר בתקופת הליווי (חצי שנה: 3 חודשים ביום ובלילה, ואז 3 חודשים רק בלילה, 21:00–06:00). מלווה כשיר: בעל רישיון לאותו סוג רכב 5 שנים לפחות ובן 24+, או 3 שנים ובן 30+ (וכן מורה נהיגה).

בזמן נהיגה חובה לשאת: רישיון נהיגה, רישיון רכב וביטוח חובה — בתוקף — ולהציגם לשוטר לפי דרישה.

מי שברישיונו רשומה חובת משקפיים/עדשות חייב להרכיבם בכל נהיגה. נהג מקצועי החייב בכך מחזיק לרוב גם זוג רזרבי ברכב.

נהיגה מעל ריכוז האלכוהול המותר היא עבירה חמורה: פסילה, מאסר וביטול ביטוח. לנהג חדש, נהג צעיר מגיל 24 ונהג מקצועי — הסף נמוך במיוחד (כמעט אפס).

מי שקיבל רישיון נהיגה ראשון — למשך שנתיים. חלות עליו מגבלות: ליווי בתחילת הדרך, איסור הסעת יותר משני נוסעים עד גיל 21 בלי מלווה, ושלט "נהג חדש" ברכב.

מותרת רק כשהיא נחוצה, לאט ובזהירות, והאחריות המלאה על הנוהג. אם שדה הראייה מוגבל — נעזרים באדם מכוון מחוץ לרכב.

נהיגה תחת השפעת סם אסורה בכל ריכוז. גם תרופות מרשם מסוימות (הרגעה, שינה, נוגדי אלרגיה) פוגעות בערנות — בודקים בעלון אם מותר לנהוג.

הוראת שוטר במדים גוברת על תמרור ורמזור. שוטר רשאי לעכב נהג שעבר עבירה, לדרוש מסמכים ובדיקת שכרות, ולאסור המשך נסיעה ברכב מסוכן.

הפרה של דיני התעבורה. הטיפול נע בין קנס ונקודות ובין הזמנה לדין, פסילה ומאסר — לפי חומרת העבירה.

עצירה — הפסקת נסיעה קצרה לצורך מסוים; חנייה — השארת הרכב. אסורות בין השאר: על מעבר חצייה ו-12 מטר לפניו, בתוך צומת ו-12 מטר ממנו, על מדרכה (ללא הסדר), לפני מפגש מסילה, בתחום תחנת אוטובוס, ליד ברז כיבוי ובכל מקום שמסומן באדום-לבן.

מעבר על פני רכב שנע באותו כיוון. עוקפים משמאל בלבד (בכביש דו-סטרי), רק כשהדרך פנויה לכל אורך העקיפה וחזרה בטוחה לנתיב אפשרית. הנעקף אסור שיאיץ.

סיבוב של 180° לכיוון הנגדי. מותרת רק כשאין תמרור אוסר, שדה הראייה פנוי לכל הכיוונים, ואין הפרעה או סיכון לשום עובר דרך.

איסור זמני או קבוע לנהוג. נהיגה בזמן פסילה היא עבירה פלילית חמורה — עד 3 שנות מאסר. קצין משטרה מוסמך לפסול רישיון במקום ל-30/60/90 יום בעבירות חמורות.

ההיתר האישי לנהוג ברכב מסוג מסוים. חובה שיהיה תקף ותואם לסוג הרכב, ולשאת אותו בזמן נהיגה. דרגות עיקריות: A אופנועים, B פרטי עד 3,500 ק"ג, C1/C משא, D אוטובוס, 1 טרקטור.

רכב שמהירותו מוגבלת (למשל טרקטור, רכב עבודה מסוים). מסומן בשלט "רכב איטי" וחלות עליו מגבלות ייעודיות, כמו עצירה לפני מפגש מסילת ברזל.

רכב חירום שמפעיל אורות מהבהבים וצופר. חובה לפנות לו דרך מיד: נצמדים ימינה (או לפי הצורך) ועוצרים עד שיעבור.

צירוף של "תומך" (המשאית המושכת) ו"נתמך" (הגרור שנשען עליו) — הסמיטריילר. הנתמך מוגדר כחלק מהרכב המורכב, ונדרש רישיון C+E לנהיגה בו.

כל רכב שמונע בכוח מכני — מכונית, אופנוע, משאית, טרקטור. ההגדרה קובעת אילו חוקים חלים: רכב מנועי מחייב רישיון נהיגה, רישוי וביטוח.

רכב להובלת מטען. הגבול המשמעותי: עד 3,500 ק"ג משקל כולל — מותר ברישיון B ודינו כרכב פרטי ברוב הכללים; מעל — נדרש רישיון משא וחלות מגבלות מהירות, נתיבים ושעות נהיגה.

רכב המשמש להסעת נוסעים בשכר — אוטובוס או מונית. חלים עליו כללים ייעודיים: ציוד חובה, ניקיון, איסור עישון, וכללי מכירת כרטיסים ועצירה.

הגוף במשרד התחבורה שמנפיק רישיונות נהיגה ורכב, קובע תנאים ומגבלות בהם, ורשאי לזמן נהג לבדיקות ובחינות חוזרות.

כל הרשעה בעבירת תנועה צוברת נקודות. הצטברות נקודות גוררת אמצעי תיקון: קורס נהיגה נכונה, מבחן עיוני חוזר ואף פסילת רישיון.

תמרור אדום מתומן. מחייב עצירה מלאה לפני קו העצירה (או לפני החצייה, אם אין קו) — גם כשהדרך נראית פנויה — ואז מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה.

אורות אדומים שנדלקים אוטומטית בלחיצה על דוושת הבלם ומזהירים את הנוהגים מאחור. פנס בלימה שרוף = ליקוי שחובה לתקן מיד.

מחווני הכיוון (איתות) מודיעים לשאר עוברי הדרך על כוונה לפנות או לסטות. חובה לאותת לפני כל פנייה, סטייה מנתיב, עקיפה ויציאה משול.

אפוד מחזיר אור שחובה להחזיק בתא הנוסעים וללבוש בכל יציאה מהרכב בדרך שאינה עירונית — כדי שנהגים אחרים יבחינו בך גם בחושך.

חלק ממערכת המתלים: הם מרסנים את קפיצות המרכב ושומרים שהגלגלים יישארו צמודים לכביש. בולמים שחוקים מאריכים את מרחק הבלימה ופוגעים ביציבות.

ביטוח שמכסה נזקי גוף בתאונות דרכים. אסור לנהוג ללא תעודת ביטוח חובה בתוקף — זו עבירה חמורה.

בלם מכני שנועל בדרך כלל את הגלגלים האחוריים. משמש לאבטחת הרכב בחנייה, וכבלם חירום אם בלם הרגל מפסיק לפעול.

המערכת שמאטה ועוצרת את הרכב. תקינות הבלמים היא תנאי בסיסי לנהיגה — נוזל בלמים חסר או דליפה מחייבים טיפול מיידי.

גלגל תקין ומנופח שחובה להחזיק ברכב (ברכבים שנדרש בהם), יחד עם מגבה ומפתח גלגלים, לשעת נקר.

מנגנון שמקל על סיבוב ההגה. אם המנוע כבה בזמן נסיעה — הגה הכוח מפסיק לסייע וההגה נעשה כבד מאוד, אך עדיין אפשר וחובה להמשיך לשלוט ברכב.

מטען חייב להיות מאובטח כך שלא יזוז, לא יבלוט מעבר למותר, לא יסתיר את שדה הראייה ולא יסנוור אחרים. עומס יתר פוגע בבלימה וביציבות והוא עבירה.

חובה על הנהג וכל הנוסעים, בכל סוגי הדרכים ובכל נסיעה. הנהג אחראי שגם הנוסעים (עד גיל 14 — באחריותו המלאה) חגורים.

מכשיר רישום ברכב כבד ובאוטובוס שמתעד מהירות, זמני נהיגה והפסקות. נועד לאכוף את שעות הנהיגה והמנוחה של נהגים מקצועיים.

מתנפחות בשבריר שנייה בתאונה כדי לרכך את הפגיעה. הן משלימות את חגורת הבטיחות — לא מחליפות אותה.

לוחית המספר הרשמית של הרכב. ברכב פרטי מותקנות שתיים — מלפנים ומאחור — והן חייבות להיות שלמות, נקיות ומוארות בלילה (האחורית).

כמות האוויר בצמיג לפי הוראות יצרן הרכב. בודקים בצמיג קר. לחץ לא תקין פוגע בבלימה, ביציבות, בצריכת הדלק ובאורך חיי הצמיג.

בדיקה שנתית חובה של תקינות הרכב במכון רישוי, כתנאי לחידוש רישיון הרכב. נסיעה ברכב בלי טסט בתוקף אסורה.

מתקן להרמת הרכב לצורך החלפת גלגל. מציבים אותו בנקודת ההרמה הייעודית שקבע היצרן, על קרקע יציבה, ולעולם לא נכנסים מתחת לרכב המורם על מגבה.

התקן ברכב כבד ובאוטובוס שמונע נסיעה מעל מהירות שנקבעה, כחלק מדרישות הבטיחות לרכב כבד.

מנקים את השמשה הקדמית ממים ולכלוך. חובה שיהיו תקינים; לפני החורף בודקים גומיות ומחליפים אם הן מורחות.

מציג את מהירות הנסיעה. חובה שיהיה תקין — הנהג אחראי לדעת באיזו מהירות הוא נוסע.

ילד עד גיל 3 חייב במושב בטיחות; עד גיל 8 — במושב בטיחות או מושב מגביה, בהתאם לגיל ולגובה. אסור להסיע תינוק במושב הפונה לאחור מול כרית אוויר פעילה.

מכשיר לכיבוי שריפה קטנה. חובה ברכב מסחרי, באוטובוס וברכב להסעת נוסעים בשכר — מקובע במקום נגיש.

מקור הכוח של הרכב. חימום יתר, נורית שמן דולקת או רעשים חריגים מחייבים עצירה בטוחה וכיבוי המנוע — המשך נסיעה עלול להרוס אותו.

מערכת שמונעת נעילת גלגלים בבלימת חירום: היא משחררת ולוחצת את הבלמים במהירות רבה, כך שהנהג שומר על יכולת היגוי גם תוך כדי בלימה חזקה.

בעת תדלוק מכבים את המנוע ואסור לעשן. ריח דלק חזק ברכב הוא סימן לדליפה מסוכנת שמחייבת בדיקה מיידית.

מסלקת את גזי השריפה מהמנוע ומשתיקה את הרעש. מערכת דולפת מסוכנת — גזים רעילים (חד-תחמוצת הפחמן) עלולים לחדור לתא הנוסעים.

שומרת על טמפרטורת עבודה תקינה של המנוע באמצעות נוזל קירור. כשמד החום עולה לאדום — עוצרים בצד, מכבים את המנוע ולא פותחים מכסה מצנן חם.

אוגר את החשמל שמניע את המתנע ומפעיל את מערכות הרכב כשהמנוע כבוי. מצבר חלש מתבטא בהתנעה איטית ואורות חלשים.

הדוושה השמאלית ברכב ידני. מנתקת זמנית את החיבור בין המנוע לגלגלים כדי לאפשר החלפת הילוכים ועצירה בלי שהמנוע ייכבה.

מראה קמורה שמרחיבה את שדה הראייה ומקטינה שטחים מתים — אך מעוותת מרחקים: עצמים נראים בה רחוקים וקטנים מכפי שהם.

מכוונים אותן לפני הנסיעה כך שיכסו את הדרך מאחור ומהצדדים. גם עם מראות מכוונות נשארים "שטחים מתים" — לכן לפני סטייה מציצים גם מעבר לכתף.

הנקודה שסביבה מתאזן משקל הרכב. מרכז כובד גבוה (מטען גבוה, רכב גבוה) מגדיל את סכנת ההתהפכות בפניות.

משולש מחזיר אור שחובה להחזיק ברכב ולהציב מאחורי רכב שנעצר בדרך במקום שבו הוא עלול להפתיע נהגים. מציבים אותו במרחק שיאפשר לרכב מתקרב להבחין בו ולהאט בזמן.

החלק העליון של המושב שתומך בראש. בהתנגשות מאחור היא בולמת את הטלת הראש לאחור ומגינה מפני "צליפת שוט" בצוואר. מכוונים אותה לגובה מרכז הראש.

המשקל המרבי שמותר לרכב לשקול כשהוא עמוס: משקל עצמי + מטען + נוסעים. רשום ברישיון הרכב, והוא שקובע לאילו כללים הרכב כפוף (מהירויות, נתיבים, רישיון נדרש).

משקל הרכב ריק — בלי נוסעים ובלי מטען (כולל דלק, גלגל חלופי וכלים). רשום ברישיון הרכב.

מנוע חשמלי קטן שמסובב את המנוע בהתנעה. פועל מהמצבר; התנעות ממושכות מרוקנות את המצבר.

הציר שעליו מורכבים הגלגלים. "משקל על סרן" הוא העומס שמותר שיהיה על ציר מסוים — נתון חשוב ברכב משא.

אור נמוך מאיר את הדרך בלי לסנוור; אור גבוה מאיר רחוק אך מסנוור ולכן אסור מול תנועה קרובה. בין 1 בנובמבר ל-31 במרס חובה להדליק אורות גם ביום בדרך שאינה עירונית.

פנסים ייעודיים לראות לקויה מאוד (ערפל, גשם שוטף). מותר להשתמש בהם רק בתנאי ראות לקויה — הם מסנוורים בשימוש רגיל.

אמצעי אזהרה בלבד. בדרך עירונית מותר לצפור רק כדי למנוע סכנה מיידית — לא כדי "לזרז" נהגים.

ערכת חבישה והצלה שחובה להחזיק ברכב ציבורי וברכב הסעת תלמידים, מלאה ותקינה. הנהג אחראי לוודא את קיומה.

נקודת המגע היחידה של הרכב עם הכביש. עומק חריצים מזערי חוקי: 2 מ"מ. צמיג שחוק או בלחץ אוויר לא נכון מאריך את מרחק הבלימה ומסכן בהחלקה.

חובה על רוכב אופנוע ונוסעו בכל נסיעה, וכן על רוכב אופניים בדרך שאינה עירונית ומתחת לגיל הקבוע בחוק. הקסדה חייבת להיות תקנית ורכוסה.

חלק ממערכת המתלים שסופג את המכות מהדרך ונושא את משקל המרכב. קפיץ שבור פוגע ביציבות הרכב ומחייב תיקון.

רוחק סרנים — המרחק בין הציר הקדמי לאחורי; שלוחה — החלק שבולט מעבר לצירים (קדימה או אחורה). נתונים שמשפיעים על תמרון הרכב, ובאוטובוס ארוך — על סטיית הזנב בפניות.

תעודת הרישום השנתית של הרכב. מפורטים בו בין השאר המשקל העצמי, המשקל הכולל המותר, מספר הנוסעים המורשה ותוקף הרישוי.

אזור סביב הרכב שהנהג לא רואה במראות — בעיקר באלכסון מאחור ובסמוך מאוד לרכב. אופנועים ורוכבי אופניים "נעלמים" שם בקלות.

השמן מסכך את חלקי המנוע הנעים ומונע התחממות ושחיקה. נורית לחץ שמן שנדלקת בנסיעה מחייבת עצירה מיידית וכיבוי מנוע.

חייבת להיות שקופה ונקייה, בלי סדקים בשדה הראייה של הנהג. אדים מסלקים במפשיר האדים ובמיזוג — לא בנסיעה "עיוורת".

המערכת שמתאימה את כוח המנוע למהירות הנסיעה: הילוך נמוך נותן כוח רב במהירות נמוכה, והילוך גבוה מתאים לנסיעה מהירה וחסכונית.

העיקרון שחוזר בכל המבחן: החובה להכיר את החוק ולציית לו חלה על כל משתמש בדרך, והנהג אחראי לרכבו, לנוסעיו ולבטיחות כל עוברי הדרך סביבו.

עם ABS: לוחצים חזק וברצף על הבלם ומכוונים את ההגה למילוט. בלי ABS: בלימה חזקה עם שחרורים קצובים כדי למנוע נעילת גלגלים ואיבוד היגוי.

עוברי הדרך הפגיעים ביותר — ותמיד בעדיפות. ליד מעברי חצייה, בתי ספר, תחנות ואזורי מגורים מאטים ומוכנים לעצירה. ילד שמופיע בשולי הדרך = להאט מיד.

כל מה שמסיט עיניים, ידיים או מחשבה מהנהיגה: טלפון, מערכת שמע, אוכל, ויכוח. בשנייה אחת של הסחה במהירות עירונית הרכב עובר כ-14 מטר "עיוור".

בלימה ממושכת בירידה ארוכה מחממת את הבלמים עד לאיבוד יעילותם. המניעה: הילוך נמוך ובלימת מנוע מראש, ובלימות קצרות במקום לחיצה רצופה.

ליד ילדים נוהגים כאילו כל אחד מהם עלול לקפוץ לכביש — כי זה קורה. רכב הסעת ילדים שעצר: מאטים במיוחד, וייתכנו ילדים שחוצים לפניו או מאחוריו.

בגשם הראשון אחרי הקיץ שכבת האבק והשמן על הכביש הופכת לחלקה במיוחד. מאטים, מגדילים רווח, ובולמים ברכות ומוקדם.

אם הדוושה "נופלת": מחליפים מיד להילוך נמוך לבלימת מנוע, מנסים לחיצות מהירות על הדוושה, ומשתמשים בהדרגה בבלם היד — תוך חיפוש נתיב מילוט בטוח.

הדרך שהרכב עובר מרגע הלחיצה על הבלם ועד לעצירה מלאה. גדל בערך פי 4 כשהמהירות מוכפלת, ומתארך מאוד בכביש רטוב, בצמיגים שחוקים ובעומס כבד.

מרחק תגובה + מרחק בלימה = הדרך הכוללת עד לעצירה מלאה. זה המרחק שקובע אם תעצור לפני מכשול — ולכן המהירות חייבת להתאים לתנאי הדרך והראות.

הדרך שהרכב עובר מהרגע שהנהג מזהה סכנה ועד שהוא מתחיל לבלום. זמן התגובה הממוצע — בערך שנייה שלמה, ובמהירות 90 קמ"ש זה כ-25 מטר בלי שום בלימה.

בערפל נוסעים לאט, באור נמוך או אור ערפל — לעולם לא באור גבוה (הוא מוחזר מהערפל ומסנוור אותך). אם הראות אפסית — יוצאים מהכביש ועוצרים במקום בטוח.

גישה שמניחה שאחרים יטעו — וצופה את הטעות מראש: סורקים רחוק קדימה, שומרים רווחים, מוודאים שרואים אתכם, ומכינים "תוכנית מילוט" לכל תרחיש.

בלילה שדה הראייה מוגבל לטווח האורות בלבד — מתאימים את המהירות כך שאפשר לעצור בתוך התחום המואר. הולכי רגל כהים "נעלמים" הרבה לפני שנדמה לך.

תקר פתאומי מושך את הרכב הצידה: אוחזים חזק בהגה, משחררים בהדרגה את הדלק, לא בולמים בחדות, ועוצרים בשול במקום בטוח.

מצב שבו הצמיגים מאבדים אחיזה והרכב לא מגיב להיגוי. הטיפול: לשחרר את דוושת הדלק, לא לבלום בחדות, ולהביט ולכוון את ההגה לכיוון שאליו רוצים להגיע.

אור חזק שפוגע זמנית בראייה — מרכב ממול באור גבוה או משמש נמוכה. הטיפול: להאט, להביט לשפה הימנית של הכביש (לא אל האור) ולא להחזיר סנוור.

עייפות פוגעת בזמן התגובה ובשיקול הדעת ועלולה לגרום להירדמות רגעית. הפתרון האמיתי היחיד: לעצור במקום בטוח ולנוח — לא רדיו, לא חלון פתוח ולא קפה בלבד.

כשיש שכבת מים על הכביש והמהירות גבוהה, הצמיג "צף" על המים ומאבד מגע עם הכביש — ההגה והבלמים מפסיקים להשפיע. הטיפול: לשחרר בהדרגה את הדלק ולא לבלום או לסובב הגה בחדות.

החוק דורש רווח של שנייה נסיעה אחת לפחות מהרכב שלפנים. השיטה המומלצת היא שתי שניות: בוחרים נקודה בדרך וסופרים מהרגע שהרכב שלפנים עובר אותה. בגשם, בלילה ומאחורי רכב כבד — מגדילים.

רוח חזקה מהצד דוחפת את הרכב מנתיבו — מסוכן במיוחד ביציאה ממנהרה, בגשרים, בעקיפת רכב גבוה ולרכב גבוה או עם מטען. אוחזים היטב בהגה ומאטים.

עוברים אותם ברווח צד גדול (חוק: לפחות 1.5 מטר בדרך שאינה עירונית) ובסבלנות. רוכב עלול לסטות בגלל רוח, בור או פחד — משאירים לו מקום לטעות.