נתיב תחבורה ציבורית

סימון חנייה על אבני השפה: אדום-לבן — עצירה וחנייה אסורות; כחול-לבן — חנייה מוסדרת בתשלום/הסדר; אדום-צהוב — תחנת אוטובוס או מקום עצירה לרכב ציבורי.

אזור שבו הולכי הרגל רשאים להשתמש בכל רוחב הדרך והרכב נוסע לאט במיוחד תוך מתן זכות קדימה להולכי רגל.

שטח מוגבה או מסומן בכביש שנועד להסדיר תנועה ולהגן על הולכי רגל. אסור לעלות עליו, לחצות אותו או לחנות עליו.

ברז מים לכיבוי שריפות שמוצב על המדרכה. אסור להעמיד רכב בתחום 2 מטרים ממנו, כדי שיישאר נגיש לכבאים בכל רגע.

כל מקום שלציבור יש זכות לעבור בו — כביש, רחוב, סמטה, כיכר, גשר ואפילו שטח פתוח. חוקי התנועה חלים בכל "דרך", לא רק על כביש סלול.

דרך שסומנה בתמרור "דרך מהירה": הכניסה מותרת רק לרכב מנועי שמסוגל ומורשה לנסוע לפחות 55 קמ"ש. אסורה להולכי רגל, אופניים, טרקטורים ועגלות. מהירות מרבית לרכב פרטי: 110 קמ"ש (או כמסומן).

דרך בתחום שיפוט עירוני שבכניסה אליו הוצב תמרור "תחום דרך עירונית". המהירות המרבית בה — 50 קמ"ש, אלא אם תמרור קובע אחרת.

כל דרך מחוץ לתחום העירוני. מהירות מרבית לרכב פרטי: 80 קמ"ש, ו-90 קמ"ש בדרך שיש בה שטח הפרדה בנוי — אלא אם תמרור קובע אחרת.