כשיש שכבת מים על הכביש והמהירות גבוהה, הצמיג "צף" על המים ומאבד מגע עם הכביש — ההגה והבלמים מפסיקים להשפיע. הטיפול: לשחרר בהדרגה את הדלק ולא לבלום או לסובב הגה בחדות.
נקרא גם:אקוופלנינגשלולית מים עמוקההחלקה על מים
כשנוסעים מהר על כביש מוצף, הצמיגים מפסיקים לגעת בכביש ופשוט גולשים על המים — כמו סקי מים. ההגה והברקס לא עוזרים; מורידים לאט את הרגל מהגז ולא עושים שום תנועה חדה.
הסכנה גדלה בצמיגים שחוקים, בלחץ אוויר נמוך ובמהירות גבוהה. אחרי חציית שלולית עמוקה — בודקים את הבלמים בלחיצות קלות: מים מרטיבים את הרפידות ומחלישים את הבלימה.
העיקרון שחוזר בכל המבחן: החובה להכיר את החוק ולציית לו חלה על כל משתמש בדרך, והנהג אחראי לרכבו, לנוסעיו ולבטיחות כל עוברי הדרך סביבו.
עם ABS: לוחצים חזק וברצף על הבלם ומכוונים את ההגה למילוט. בלי ABS: בלימה חזקה עם שחרורים קצובים כדי למנוע נעילת גלגלים ואיבוד היגוי.
עוברי הדרך הפגיעים ביותר — ותמיד בעדיפות. ליד מעברי חצייה, בתי ספר, תחנות ואזורי מגורים מאטים ומוכנים לעצירה. ילד שמופיע בשולי הדרך = להאט מיד.
כל מה שמסיט עיניים, ידיים או מחשבה מהנהיגה: טלפון, מערכת שמע, אוכל, ויכוח. בשנייה אחת של הסחה במהירות עירונית הרכב עובר כ-14 מטר "עיוור".
בלימה ממושכת בירידה ארוכה מחממת את הבלמים עד לאיבוד יעילותם. המניעה: הילוך נמוך ובלימת מנוע מראש, ובלימות קצרות במקום לחיצה רצופה.
ליד ילדים נוהגים כאילו כל אחד מהם עלול לקפוץ לכביש — כי זה קורה. רכב הסעת ילדים שעצר: מאטים במיוחד, וייתכנו ילדים שחוצים לפניו או מאחוריו.
בגשם הראשון אחרי הקיץ שכבת האבק והשמן על הכביש הופכת לחלקה במיוחד. מאטים, מגדילים רווח, ובולמים ברכות ומוקדם.
אם הדוושה "נופלת": מחליפים מיד להילוך נמוך לבלימת מנוע, מנסים לחיצות מהירות על הדוושה, ומשתמשים בהדרגה בבלם היד — תוך חיפוש נתיב מילוט בטוח.