רכב המשמש להסעת נוסעים בשכר — אוטובוס או מונית. חלים עליו כללים ייעודיים: ציוד חובה, ניקיון, איסור עישון, וכללי מכירת כרטיסים ועצירה.
נקרא גם:ברכב ציבורירכב להסעת נוסעים בשכר
אוטובוסים ומוניות — כל רכב שמסיע אנשים תמורת כסף. יש להם חוקים משלהם: אסור לעשן בהם, חייבים להיות נקיים, ויש כללים איפה מותר לעצור.
רכב להסעת נוסעים רבים (רישיון D ודרגותיו). אוטובוס זעיר — עד 16 נוסעים; אוטובוס מפרקי — שני חלקים המחוברים במפרק גמיש. לנהג ולרכב דרישות בטיחות וציוד ייעודיות.
רכב מנועי דו-גלגלי. דרגות רישיון A מדורגות לפי הספק. חובה: קסדה רכוסה לרוכב ולנוסע, אורות דולקים תמיד, ואסור להסיע נוסע מתחת לגיל 8.
מותרים מגיל 16, במהירות מוגבלת (עד 25 קמ"ש) והספק מוגבל. הרכיבה בשביל אופניים או בכביש — לא על המדרכה. קסדה חובה לפי הגיל והדרך.
רכב פרטי (B): תיאוריה מגיל 15.5, נהיגה מעשית מ-16.5, טסט ורישיון מגיל 16 ו-9 חודשים. אופנוע קל (A2) ורכב עד B: 16–17; טרקטור (1): 16; משא כבד ואוטובוס: 18–21 לפי הדרגה.
גרירת נגרר מחייבת היתר ברישיון (מעל המשקלים שנקבעו), חיבור תקני, ומגבילה את המהירות המותרת. רכב שגורר רכב תקול — במגבלות מחמירות עוד יותר.
הסעת נוסעים תמורת תשלום מותרת רק ברכב שיועד ורושה לכך (מונית, אוטובוס) ולנהג עם רישיון מתאים.
רישום שינוי הבעלות ברכב ברשות הרישוי הוא באחריות המוכר והקונה כאחד. עד הרישום — הבעלות הרשומה קובעת לעניין אחריות ודוחות.
כניסה לזרם התנועה — מיציאת חנייה, משול, מתחנה. המשתלב נותן זכות קדימה לתנועה שכבר בדרך, מאותת ומצטרף רק כשזה בטוח.