הגדרת ״אוטובוס פרטי״ היא:

רכב להסעת נוסעים רבים (רישיון D ודרגותיו). אוטובוס זעיר — עד 16 נוסעים; אוטובוס מפרקי — שני חלקים המחוברים במפרק גמיש. לנהג ולרכב דרישות בטיחות וציוד ייעודיות.

הסעת נוסעים תמורת תשלום מותרת רק ברכב שיועד ורושה לכך (מונית, אוטובוס) ולנהג עם רישיון מתאים.

רכב המשמש להסעת נוסעים בשכר — אוטובוס או מונית. חלים עליו כללים ייעודיים: ציוד חובה, ניקיון, איסור עישון, וכללי מכירת כרטיסים ועצירה.