מקום חנייה לכלי רכב לפי הסדר שקבעה הרשות המקומית.
אבני שפה בכחול-לבן מסמנות מקום חנייה מוסדר לכלי רכב, בהתאם לסידור שקבעה הרשות המקומית — בדרך כלל חנייה בתשלום או לפי הסדר תושבים.
סימון חנייה על אבני השפה: אדום-לבן — עצירה וחנייה אסורות; כחול-לבן — חנייה מוסדרת בתשלום/הסדר; אדום-צהוב — תחנת אוטובוס או מקום עצירה לרכב ציבורי.
שטח מוגבה או מסומן בכביש שנועד להסדיר תנועה ולהגן על הולכי רגל. אסור לעלות עליו, לחצות אותו או לחנות עליו.
כל מקום שלציבור יש זכות לעבור בו — כביש, רחוב, סמטה, כיכר, גשר ואפילו שטח פתוח. חוקי התנועה חלים בכל "דרך", לא רק על כביש סלול.
דרך בתחום שיפוט עירוני שבכניסה אליו הוצב תמרור "תחום דרך עירונית". המהירות המרבית בה — 50 קמ"ש, אלא אם תמרור קובע אחרת.
עצירה — הפסקת נסיעה קצרה לצורך מסוים; חנייה — השארת הרכב. אסורות בין השאר: על מעבר חצייה ו-12 מטר לפניו, בתוך צומת ו-12 מטר ממנו, על מדרכה (ללא הסדר), לפני מפגש מסילה, בתחום תחנת אוטובוס, ליד ברז כיבוי ובכל מקום שמסומן באדום-לבן.
רכב המשמש להסעת נוסעים בשכר — אוטובוס או מונית. חלים עליו כללים ייעודיים: ציוד חובה, ניקיון, איסור עישון, וכללי מכירת כרטיסים ועצירה.
