אתה אף פעם לא תפתח את מכסה המנוע, וזה בסדר גמור. אבל שתי מערכות בתוך האוטו כן ידברו איתך תוך כדי נסיעה — דרך הרגל שלך על הדוושה ודרך הידיים שלך על ההגה. אחת עוצרת אותך, השנייה מכוונת אותך, ושתיהן שולחות לך אותות ברורים כשמשהו לא בסדר. בשיעור הזה נלמד להקשיב להן: איך בלם תקין מרגיש, מה אומרת נורה שנדלקת, ולמה הגה שנעשה פתאום כבד הוא סימן לעצור בצד. אלה בדיוק הדברים שהמבחן אוהב לשאול עליהם.
כשאתה לוחץ על הדוושה האמצעית, כל האוטו אמור להאט בצורה חלקה ובטוחה. זו המערכת הכי חשובה ברכב, נקודה — אם משהו מרגיש מוזר בבלמים, לא ממשיכים לנסוע עד שמתקנים. איך תדע שיש בעיה בלי לפתוח כלום? הרגל שלך תספר לך: דוושה ש'שוקעת' רכה מדי, שצריך ללחוץ אותה עמוק כדי לעצור, רעד או צליל חריקה בבלימה, או משיכה של האוטו לצד אחד כשאתה בולם — כל אחד מאלה אומר 'מוסך, עכשיו'. גם ריח שרוף אחרי ירידה ארוכה הוא אזהרה. מתחת לכל זה יש נוזל בלמים; דליפה או מפלס נמוך שלו הם סיבה מיידית להפסיק לנסוע, כי בלי הנוזל הלחיצה שלך פשוט לא מגיעה לגלגלים.
בלם היד (או בלם החנייה) הוא בלם נפרד לגמרי, שבדרך כלל נועל את הגלגלים האחוריים. יש לו שני תפקידים: להחזיק את האוטו במקום בחנייה כדי שלא יתדרדר, וגם לשמש גיבוי חירום אם בלם הרגל מפסיק לעבוד. הכלל למבחן פשוט ומוחלט: בכל חנייה מפעילים אותו — תמיד, לא רק בירידה ולא רק במדרון. ועכשיו הפרט שהכי מבלבל אנשים: אם נורית בלם היד נדלקת בלוח השעונים בזמן שאתה כבר נוסע — זה כמעט תמיד אומר שהבלם עדיין מופעל ואוחז ברכב. עוצרים, משחררים אותו לגמרי, וממשיכים; נסיעה עם בלם יד תפוס שוחקת ומחממת את הבלמים.
בבלימת חירום, האינסטינקט הוא לדרוך על הבלם עד הסוף — ואז הגלגלים עלולים 'להינעל' ולהחליק, ואתה מאבד את היכולת לכוון את ההגה. מערכת ה-ABS פותרת בדיוק את זה: היא משחררת ולוחצת את הבלמים עשרות פעמים בשנייה כדי שהגלגלים לא יינעלו, כך שאתה ממשיך לשלוט בהגה גם באמצע בלימה חזקה. אז ברכב עם ABS בולמים בלימת חירום בלחיצה חזקה ורצופה — והרעד שאתה מרגיש בדוושה זה תקין, ככה זה אמור להרגיש. ה-ABS לא בהכרח מקצר את מרחק הבלימה; היתרון שלו הוא השליטה. מערכת ESP היא בת הדודה שלה — בקרת יציבות: כשהאוטו מתחיל להחליק ולסטות מהכיוון שאתה מכוון אליו, היא בולמת בעדינות גלגל בודד ומחזירה אותו לתלם, ומצמצמת את סכנת הסחרור וההתהפכות.
הגה כוח הוא מה שהופך את סיבוב ההגה לקל כמו כלום, גם בחנייה זוחלת. הוא עובד בעזרת המנוע, וכאן טמון סימן אזהרה חשוב: אם המנוע כבה תוך כדי נסיעה, הגה הכוח מפסיק לסייע וההגה נעשה פתאום כבד מאוד — כמו לסובב אבן. זה לא אומר שאיבדת שליטה: אפשר, וחובה, להמשיך לאחוז חזק ולכוון את האוטו בזהירות עד לעצירה בטוחה בצד. הגה שנעשה כבד בלי סיבה, או רעד ורפיון בהגה, הם תמיד סימן לתקלה שמחייבת בדיקה — לא משהו ש'לומדים לחיות איתו'.
ברכב ידני יש דוושה שלישית, השמאלית ביותר — המצמד. תפקידו פשוט: כשאתה לוחץ עליו, הוא מנתק זמנית את החיבור בין המנוע לגלגלים, וזה בדיוק מה שמאפשר להחליף הילוך בלי שהמנוע ייחנק וייכבה. לוחצים על המצמד עד הסוף, מעבירים הילוך, ומשחררים בעדינות. שתי טעויות נפוצות: להחליף הילוך בלי ללחוץ מצמד עד הסוף (הגיר 'יגרד'), ולנסוע עם הרגל נחה על המצמד — 'החלקת מצמד' — ששוחקת אותו ופוגעת בשליטה. את תיבת ההילוכים עצמה נכיר יותר בשיעור המטען, אבל את הרעיון תזכור: הילוך נמוך לכוח בעלייה ולבלימת מנוע בירידה, הילוך גבוה לנסיעה חלקה וחסכונית.
חומר לדרגות C1, C, D
ברכב כבד הבלימה אינה הידרולית אלא פנאומטית — אוויר דחוס. בתא הנהג יש שלושה אמצעי התרעה שמלווים אותה: נורת אזהרה, זמזם אזהרה ומד לחץ אוויר. הלחץ התקין במערכת הוא הלחץ שקבע יצרן הרכב, ואסור לנהוג כשלחץ האוויר נמוך מן המינימום הנדרש — כי בלי לחץ אין בלימה. אם זמן מילוי המכלים באוויר מתארך, זו תקלה: המתן עד שהמכלים יתמלאו, סע אטית ובזהירות, ופנה למוסך מורשה לתיקון.
"בלם עצמאי" הוא מתקן שמפעיל את מערכת הבלמים באורח עצמאי כשלחץ האוויר יורד מתחת ללחץ הדרוש — כלומר גרור שמתנתק או מערכת שמאבדת לחץ נבלמים מעצמם. חובה להתקין בלם כזה בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר 8,000 ק"ג ומעלה.
ובמורדות נכנס לתמונה "מאט מהירות": מנגנון חשמלי או הידרולי שאינו קשור למערכת הבלמים, ותפקידו להאט את הרכב בלי לשחוק ולחמם את הבלמים — למשל במורד ארוך. חובה להפעילו כשהרכב מצויד בו ובדרך הוצב תמרור המזהיר מפני ירידה תלולה או מסוכנת. שתי חובות התקנה נוספות שנשאלות במבחן: בלמנוע ברכב מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר (ברכב דיזל), ומערכת ABS ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר. וברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר יותר מ-5,000 ק"ג, פרט לאוטובוס, חייבות להימצא "נעלי ביטחון".
חומר לדרגות 1
בטרקטור בלמי השירות פועלים על הסרן האחורי בלבד, ואפשר לבלום בו גלגל אחד — פעולה שנקראת הפרדת בלמים. היא דרושה כשאתה רוצה לפנות פנייה חדה במקום, במהירות נמוכה מאוד. אבל אסור לנהוג בטרקטור כשהבלמים מופרדים באופן קבוע: בבלימה כזאת הטרקטור עלול להתהפך. לפני נסיעה בדרך מחברים את הדוושות.
הסגר הדיפרנציאלי הוא מנגנון אחר לגמרי: הוא מסייע להיחלץ כשגלגל אחד שוקע או מחליק והטרקטור אינו מתקדם — וזה בדיוק הרגע שבו משלבים אותו. הכלל המלווה אותו קריטי: כשהדיפרנציאל נעול אסור להפנות את ההגה ואת הגלגלים לצדדים. תנועת הפלס (מאזניים) בסרן הקדמי תורמת ליציבות הטרקטור בנסיעה על פני שטח שאינו ישר.
ובירידה תלולה וארוכה עם נגרר — את המהירות הנמוכה תבטיח בעזרת סיבובי המנוע ובחירת הילוך נמוך, לא בעזרת הבלמים.
חומר לדרגות A
באופנוע יש שני בלמים נפרדים שאפשר להפעיל בנפרד — קדמי ואחורי — וזה בדיוק מה שמייחד את הבלימה שלך. הבלימה הנכונה בזמן רכיבה היא הפעלה של שניהם יחד, לצורך ההאטה והבלימה; שימוש בקדמי בלבד או באחורי בלבד מבזבז חלק מכוח העצירה ומגדיל את סיכון ההחלקה.
על תקלה בבלמים באופנוע אין להתפשר: אם אתה מרגיש בנסיעה שבלם הרגל אינו בולם — הפסק את הנסיעה מיד. אם זה קורה בזמן לחיצה על הדוושה, נסה לבלום בעזרת בלם העזר (בלם היד) ושלב להילוך נמוך. שחיקת רפידות אפשר לזהות מראש: יש על הרפידות סימן שנחשף עם שחיקתן, ואפשר להבחין בו בבדיקה. וכשלוחצים על ידית המצמד באופנוע בעל תיבת הילוכים ידנית, מתנתק הקשר בין המנוע לתיבת ההילוכים — לכן היא כלי גם בהתמודדות עם מצבים לא צפויים בכביש.
שאלות מהמאגר הרשמי על מה שקראת עכשיו. קריאה בלי בדיקה מרגישה כמו הבנה, וזה בדיוק מה שנשבר במבחן.
בדוק את עצמךאו עיין בכל השאלות בנושא